פסק-דין בתיק ב"ל 3056-07-12

1.            לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 16.5.12 אשר קבעה כי לא חל שינוי בנכותו היציבה של המערער בשיעור 10%.

2.            המערער יליד 1966, נפגע בברך שמאל ביום 6.3.94 במהלך משחק כדורגל בליגה למקומות עבודה. המערער עבר שלוש ארתרוסקופיות, כשהאחרונה הייתה ב-2010. בעקבותיה נקבעה למערער ביום 28.10.11 נכות בשיעור 10% לפי סעיף 25(1) א-ב. המערער הגיש ערעור לבית הדין זה ובו הוסכם ביום 2.4.12 כי הוועדה תדון מחדש בעניינו של המערער וכן " תתייחס התייחסות עניינית ומנומקת לחוות דעתו של פרופ' מן מיום 9.2.11 והתוספת מה-20.7.11, לרבות לנושא כריתת הסהרון ובדיקת אם.אר.איי מיום 26.6.08 ולסעיפי הנכות שנובעים לטענתו של המערער מכריתת הסהרון וממצאי בדיקתו של פרופ' מן. לאור קביעת הוועדה כי ממצאיה וממצאי פרופ' מן זהים הוועדה תנמק ותפרט את החלטתה".

3.            הוועדה התכנסה ביום 16.5.12 והותירה את נכותו של המערער על שיעור של 10%.

4.            המערער הגיש ערעור על החלטת הוועדה ועיקר טענותיו מופנה לכך שהוועדה לא התייחסה כנדרש לחוות דעתו של פרופ' מן.

               טרם נבוא לדון בוועדה ולחוות הדעת של פרו' מן נביא את נוסחו של סעיף 48 (2)(ז) לרשימת הליקויים:

                              "(ז)        נזק במניסקוס                               

                              ( I)          נזק במניסקוס בצורה קלה                                                                        10%       ( II)        נזק במניסקוס עם LOCKING                                                                  20%

                              ( III)      מצב לאחר ניתוח הוצאת המניסקוס ללא הפרעות תפקודיות            0%

                              ( IV)       מצב לאחר ניתוח הוצאת המיניסקוס קיימים שינויים ארטרוטיים                                                            קלים ודלדול קל של השרירים                                                              10%".

5.            בחוות הדעת מיום 9.2.11 קבע פרופ'  מן כי למערער קרע בסהרון החיצוני, קיים נזק לסחוס, הפרקים, נזק מניסקיאלי משני, הגבלה תפקודית משמעותית, ירידה ניכרת בנפח שרירי הירך.

               הוועדה בהחלטתה הזכירה את הממצאים הקליניים שנמצאו בדיון בוועדה מיום 2.5.11 לפיהם - טווח התנועות של ברך שמאל היה תקין, הברך הייתה יציבה, רגישות בפרקים (פרקים כולל רגישות פטרופמוראלית כל אלו הצביעו לדעת הוועדה על תהליך ניווני קל בברך שמאל. יחד עם זאת בבדיקת הוועדה לא נמצא דלדול משמעותי בשריר ירך שמאל, כך לדעת הוועדה.

6.            על מנת לבחון זאת , יש לפנות לפרוטוקול הוועדה מיום 2.5.11 שנאמר בו כהאי לישנא: " הליכה עם צליעה קלה על רגל שמאל תוך שימוש עם מגן ברך עם צירים. דלדול קל מאוד של בסטוס מדאלי משמאל".

כאמור הוועדה ציינה כי אין דלדול משמעותי בשרירי הירך, אך יש לזכור כי הפריט קובע דלדול קל של השרירים ולכאורה קיים ממצא של הוועדה מיום 2.5.11 המתאים לכך.

7.            עניין אחר לו טען המערער קשור לסעיף הליקוי המדבר על שינויים ניווניים - סעיף 35, אשר לדעת הוועדה לא ניתן להעניק נכויות כפולות גם לפי סעיף 48 וגם לפי סעיף 35 . בעניין זההודיע המשיבב-10.2.13כי אין מניעהלהעניק שני סעיפי ליקוי מקום בו קיים גם דלדול בשרירים וגם שינויים ניוונים, כאשר קיימים ממצאים לכך.

8.            המשיב נתן הסכמתו לכך כי הדיון יוחזר רק לעניין התייחסות לבדיקת MRI מיום 26.6.08.

9.            משנמצאו כל הליקויים הנ"ל בעבודת הוועדה נראה שאין זה נופל בגדר החריג לפיו הדיון מוחזר לוועדה באותו הרכב ויש להחזיר את הדיון לוועדה בהרכב אחר.

10.         סוף דבר

               הערעור מתקבל באופן שהדיון יוחזר לוועדה בהרכב אחר אשר תפעל בהתאם להוראות פסק הדין מיום 2.4.12 תוך שיובהר כי ככל שהוועדה תסבור כי קיימים ממצאים לכך תהא רשאית לקבוע למערער נכות הן לפי סעיף 35 והן לפי סעיף 48(2)(ז).

               המשיב יישא בהוצאות המערער בסך 2,500 ש"ח אשר יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.